צעד 1, הטקסט של "אקטרים"
גש לתיאור התערוכה. עכשיו קרא. אגב, אין לי כוח לעניין הזה של "כתוב בלשון זכר", אבל וכו'. נתחיל. 
בשנת 2030, יציין מוזיאון העיצוב חולון את פתיחת התערוכה "אהבתי יותר את החומר המוקדם שלך" ע"פ ספר השירה של אודי שרבני. 
בתערוכה לא יוצא כלום, לא כי אין כלום וכו', אלא כי הכלום הוא כלום בפני עצמו, ולכן לא נכון להגיד "לא הרגשתי כלום", אלא "הרגשתי כלום", או "לא הרגשתי כלום". 
תפתח לשיתוף פליז. 
עשור לפני כן, ב-2020, אתה עומד כאן וקורא. תדע שאם צריך משהו אני כאן. באמת. נסה אותי. אתה מבין, כל העניין הזה של אמנות ועיצוב הוא עניין יפה, באמת. אבל אנחנו הולכים, יושבים, אוכלים בעולם, ונושמים. והנה המכאן: כל נשימה ונשימה היא עיצוב. עיצוב של "מה" ו"איך". וזה אתה. גם אם אתה לבד באותו רגע. מה שאומר שבעצם, החיים שלנו, היא יצירה אחת גדולה. זה הופך אותנו, לאמנים. זו היצירה הגדולה ביותר בעולם והיא האדם. אתה הוא השינוי הקבוע שמתחולל בתחום העיצוב. קח את זה מכאן. 
    

צעד 2, (002), "למצוא אותה" 
עזוב את אפי רגע וכל העניין הזה. קח נשימה. גש לתמונה האמצעית. חפש את שורה חמש מלמעלה, מהיושבים. הראשון עם החולצה הסגולה. תביט עליו. אני מכיר אותו. הוא איש נלוז. 

 

 

צעד 3, (004), "ירח כתום" 
אני רוצה בבקשה שתסרוק את מה שקורה סביבך עכשיו. אם צריך להסתובב, תסתובב. תסתכל על האנשים בחלל. יופי. עכשיו תביים התעטשות. אל תפחד, אתה יודע לעשות את זה. זה אחד מהסימנים שקבעת עם אשתך כדי שהיא תבין שאתה לא זוכר את השם של זה שעומד מולך, וככה אתה לא יכול להציג אותה. כלומר, אין את תכירו, זה X, זאת Y, אשתי. אז אתה מתעטש והיא אומרת לזה שאתה לא זוכר את שמו "נעים מאוד, אני Y", ואז אתה משחק אותה "סליחה, חשבתי שאתם מכירים". יופי. עכשיו אני רוצה שתיגע, בלי שאף אחד רואה, בסריג הירוק הזה. נגיעה קלה. ותלך. על תסגיר חיוך עם מה שאתה שומע. זה רק אתה ואני. תמיד. 

 

 

צעד 4, (009), אוקובת'ה
הבעיה של וידאו ארט היא כמו הבעיה של מוסיקת ג'ז; האנשים שאוהבים ג'אז. בגלל זה אנשים לא אוהבים ג'ז. אני אוהב ג'ז. אני אוהב גם וידאו ארט. 

​

​

צעד 5, הטקסט של "קיטוב"

צורת החשיבה האנושית מבנה לעיתים רחוקות את העולם בהתבסס על (פיהוק)
במקביל השבטיות המושרשת בעומק הכרתנו מדרבנת אותנו להבחין בין (פיהוק)
נטיה זו הקצינה בשנים האחרונות (פיהוק) בשל תסכול גובר אל מול גלי ההגירה (פיהוק)
לעזאזל, אני לא מקבל על זה כסף. למה אני עומד פה באולפן וקורא את זה. אני עייף, קמתי לא טוב הבוקר. לא יודע להסביר. עוד מעט זה יפוג. זה לא בגלל שישנה הקצנה בשנים האחרונות בשל תסכול גובר אל מול גלי ההגירה, שינויים דמוגרפיים דרמטיים, אני שונא מהגרים אם מגיע להם להישנא. כלומר, אני לא-לא אשנא אותו בגלל שהוא מהגר. ככה מול כל אדם. אני אוהב אותו כי הוא אדם, ואני אשנא אותו בגלל שהוא אדם. לא הכל פוליטי. זו טעות להגיד שכל טקסט הוא טקסט פוליטי. אני מאמין שצריך לעשות טוב למי שלידך, ושזה יעבור הלאה. אני יודע, זו תמימות, אבל רק ככה. ואם זה שלידך הוא ככה וככה, אז לא בגלל שהוא ככה וככה, ולא למרות שהוא ככה וככה. לא למרות, לא בגלל. לא למרות, לא בגלל. 
פתחתי לשיתוף. 

 

צעד 6, (007), מי אנד יו- גלויות 
מוצגים לכם האנשים שלא נכנסו לפרויקט הגלויה הסודית של יריד צבע טרי. שתפו. פתחתי לשיתוף.

 

 

צעד 7, (014), מפות קומפקטיות לעומת חלוקה הוגנת של אזורי הצבעה 
היה כבר, היה כבר, היה כבר וכו', ושות' וגו'. עכשיו גש ללייבל של העבודה. מימין לה. מצויר עליה לב בעט. זה אני עשיתי בשבילך, לפני כמה ימים. פתחתי לשיתוף. 

​

​

צעד 8, (013), ברבור שחור-סירת הצלה 
פריט למכירה. ברבור מזרחי עם רגשי נחיתות. נגנב מהמימדיון. נמצא אצל אריתראי ברחוב צ'לנוב, תל-אביב. מחיר התחלתי שקל אחד. 

​

​

צעד 9, הטקסט של "הנורמלי החדש" 
הנורמלי החדש, מה? הוראות הפעלה: גשו ליוטיוב הקרוב לביתכם. הקישו בשורת החיפוש "מאיר אריאל – הדשא של השכן".

 

 

צעד 10, (025), קולקצית האלמוגים המולבנים
בגדול, הלכו פה על לבן

. 

צעד 11, (024), "תינוק (בלתי) אפשרי
בסדר, אבל מתוך הארבע, מי הכי כוסית? את מי אתה עושה? עושה או לא עושה?

ֿ 

צעד 12, (022), עריסת דחיסה
איזה קטע, יש לנו כזה בבית.

 

צעד 13, מכונת מרצ'נדייס
למה אף פעם אין במכונות האלה ג'ינג'ייר אייל. 

​

צעד 14, טקסט של סחרור מואץ
הטקסט מוקרא בטמפו שונה